פסק-דין בתיק ס"ע 18975-08-10

1.       התובע, מר רטה וובנך, עבד בעבודות ניקיון בבית מדרש של הנתבעת בגבעת שאול מדצמבר 2006 עד לינואר 2010.

2.       לאחר סיום עבודתו הגיש התובע תביעה זו לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי חגים, דמי נסיעות, פיצוי בעד אי ביצוע הפרשה לפנסיה, פיצוי בגין אבדן זיכוי במס הכנסה, תוספת וותק ותוספת אש"ל.

3.       הנתבעת התגוננה מפני התביעה והכחישה זכאות התובע לסעדים שתבע וטענה כי יש לקזז מכל סכום שייפסק לתובע פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות.

4.       במהלך ההתדיינות זנח התובע את תביעותיו לתוספת וותק, תוספת אש"ל ופיצוי בגין אבדן זיכוי במס הכנסה.

רקע עובדתי

5.       אין מחלוקת על העובדות הבאות:

                                א.        התובע הועסק בשכר שעתי בסך 20 ש"ח.

                                 ב.         שעות עבודתו היו מ-16:00 עד 21:00 בימים א'-ה'.

                                  ג.         התובע הינו תושב מעלה אדומים.

                                 ד.         עבודת התובע אצל הנתבעת לא הייתה עבודתו היחידה. בתקופת עבודתו של התובע הוא עבד בשעות הבוקר בניקיון ב"מכון מאיר" בקרית משה.

                                ה.        התובע קיבל תלושי שכר המשקפים את התשלומים ששולמו לו בפועל.

                                  ו.         החל משנת 2008 הופרשו עבור התובע הפרשות לפנסיה לחברת "מגדל".

התביעה לפיצויי פיטורים

6.       הצדדים חלוקים בשאלה אם התובע פוטר ללא מתן הודעה מוקדמת או התפטר ללא מתן הודעה מוקדמת. בהתאם להכרעה במחלוקת זו נפסוק לתובע פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת או שנדחה את תביעותיו אלה ונאשר את טענת הקיזוז של הנתבעת. יצויין כי אין מחלוקת בין הצדדים ששיעור הפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת, בין לפיטורים ובין להתפטרות, הינו בסך 2,310 ש"ח.

7.       לטענת התובע הוא פוטר בנסיבות אלה: ביום 12.1.10 הוא הותקף על ידי אחד מתלמידי הישיבה בבעיטות ובמזלג. בעקבות התקיפה הוא נזקק לטיפול רפואי (התובע צירף רשומה רפואית של ביקור אצל רופא קופת חולים במעלה אדומים מיום 14.1.10) והתלונן במשטרה (אישור בדבר הגשת תלונה הוגש). בעקבות התקיפה פנה אליו נציג הנתבעת, מר יוסי עטיה והורה לו לקחת חופשה בת שבוע וכשחזר כעבור שבוע, הוא פוטר. התובע הכחיש את טענות מר עטיה כי בסוף שבוע החופשה מר עטיה התקשר אל התובע מספר פעמים וביקש ממנו לחזור לעבודה.

8.       לטענת הנתבעת, התובע ביקש מספר פעמים להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים. עד הנתבעת, מר יוסי עטיה אישר כי התובע יצא לחופשה של שבוע על רקע פנייה של התובע אליו בטענה שהוא הותקף על ידי תלמיד באמצעות מזלג. לטענת מר עטיה, התובע הציג בעקבות האירוע דרישה לשלם לו פיצויי פיטורים ולשם כך הסתייע במלווה ממכון מאיר. מר עטיה סירב לדרישת התובע ובתגובה טען התובע כי הוא יגיש נגד הנתבעת תביעה לפיצויי פיטורים. לבסוף התערב המלווה של התובע והוסכם כי לעת עתה יצא התובע לחופשה של שבוע על מנת "להירגע". לטענת מר עטיה, בסוף אותו שבוע הוא התקשר לתובע מספר פעמים ודרש ממנו לחזור אך התובע סירב לעשות כן.

9.       לאחר ששמענו את עדויות הצדדים אנו מעדיפים את גרסת הנתבעת על גרסת התובע וקובעים כי התובע התפטר מעבודתו ללא מתן הודעה מוקדמת.

10.   התרשמנו מעדות מר עטיה כי הינו דובר אמת וכי השתלשלות האירועים הייתה כפי שתיאר. לעומת זאת, התרשמנו כי עדות התובע הייתה בלתי מהימנה. להלן נימוקינו:

                                א.        טענת התובע כי הותקף על ידי תלמיד הישיבה לא הוכחה. הממצאים הרפואיים אינם תומכים באופן ברור בטענותיו, שכן התובע נמצא ביום 14.1.10 ללא סימני חבלה אך עם רגישות במישוש עמוק במותן ימנית. מכל מקום, גרסתו בתצהירו לפיה הרקע לקטטה עם התלמיד היה ביצוע צרכיו של התלמיד באחד מפחי הזבל, לא הוצגה לעד הנתבעת בחקירתו הנגדית כטענה שעד הנתבעת שמע מן התובע. מדובר בטענה להתנהגות חריגה ביותר של תלמיד ואי הצגת גרסה זו לעד הנתבעת מלמד על חולשת גרסת התובע.